דיסוננס קוגניטיבי

בדיוק לפני שנה כתבתי פה את הפוסט הראשון, וחשבתי שזו הזדמנות טובה לסכם את השנה הראשונה של הבלוג. אז מה היה לנו פה?

פוסטים
בסה"כ כתבתי השנה 30 פוסטים.

ניתחתי את הקמת הקואליציה החדשה בעזרת עקרונות של תורת המשחקים. המלצתי למלצרים על מספר טכניקות פשוטות להגדלת הטיפ. הסברתי מדוע הסקרים שנעשו לפני הבחירות נכשלו בחיזוי החלשות קדימה והתחזקות הגימלאים. המצאתי שיטה לייצור שמות לאתרי אינטרנט שנשמעים טוב ובכל זאת עדיין פנויים. רטנתי על ההתעלמות של בלו סקיוריטי מתגובה שכתבתי להם. חלמתי בהקיץ על סוף עידן הסלולר ועל רשתות תקשורת שיתופיות. הפרכתי כתבה שהתפרסמה בעמוד הראשי של מעריב ודיווחה על תופעה מדהימה שקשורה לגירושין בישראל. סיפרתי על הקשר בין סדר הלידה במשפחה לבין הסיכוי להיות הומוסקסואל. תיארתי רמאות אינטרנט מעניינת שמסבירה מדוע קרנות נאמנות שהצליחו בשנה שעברה לאו דוקא יצליחו בשנה הבאה. טענתי שמופע הזיקוקים של שגרירות צרפת איכזב בגלל כלל השיא-סוף. התלהבתי משימוש בנתוני טלפונים סלולריים כדי ללמוד על התנהגות האוכלוסיה בזמן אמת, ומאתר שמציג סטטיסטיקות על הפער העולמי בצורה ייחודית. ניסיתי לכמת את יציבות הממשל בישראל, והצעתי פתרון לא אינטואיטיבי להגדלת היציבות. הרהרתי על היעילות של מבחנים אמריקאיים וסיפרתי על מבחן אמריקאי מוזר במיוחד, ובכל זאת טוב יותר. ברוח המונדיאל הראיתי שהכדור לא עגול, וכתבתי על הקשר בין כדורי רגל לפצצות אטום. התפלספתי כי תורות האישיות לא יאבדו מערכן גם בעולם של מחקרי מוח. קיוויתי לגמר מונדיאל ללא פנדלים למען השוערים, הבועטים ובעיקר הצופים בבית. טענתי כי אנו לוקים בטעות הייחוס הבסיסית כשאנחנו משווים את מניעי ישראל למניעי חזבאללה. סיפרתי על עיצוב כסאות בעזרת אקראיות, שראיתי בתערוכת הבוגרים של בצלאל. הסברתי את ההגיון מאחורי שיטה מוזרה לחלק את החשבון במסעדה, ובמקביל ניסיתי להבין איך קרה שהתשובה צצה בראשי פתאום, אחרי למעלה מחודש ללא התעסקות בבעיה. התעמקתי בדקויות החוק לגבי מכירת המניות של הרמטכ"ל ביומה הראשון של מלחמת לבנון השניה. נהניתי מהקשר בין משחק פשוט לבין השקעות ספקולטיביות בבורסה. בדקתי את טענת האלוף שטרן לגבי הדמוגרפיה של לוחמי צה"ל, והראיתי שגודל היישוב משחק תפקיד משמעותי בהחלטה להתגייס לקרבי. הצעתי שיטה לסימון תגובות איכותיות באופן אוטומטי, בעזרת שילוב בין captcha לסוג מסויים של מבחן אינטלגנציה. כתבתי על תאונת דרכים שראיתי, ואיך תגובות האנשים בעקבותיה קשורות לכך שזוכי מדליות הארד מאושרים יותר מזוכי מדליות הכסף. הוכחתי כי על כדור הארץ קיימות בהכרח שתי נקודות מנוגדות עם טמפרטורה זהה, אבל לאו דוקא שתי נקודות מנוגדות בהן יורד גשם. הזמנתי אתכם לתחרות מחשבים מדליקה. עקצתי את הקצרנית של ועדת וינוגרד ואת ההכרות שלה עם מושגים מתורת המשחקים. התבדחתי ברצינות שתיבת המייל האינסופית של Yahoo לא גדולה מספיק.

מה לגבי תדירות הפוסטים? בממוצע בין פוסט לפוסט שאחריו עברו מעט יותר מ-12 יום, עם סטיית תקן של מעט פחות מ-16. אבל הסיפור האמיתי נמצא בגרף הבא:

נראה שתדירות הפוסטים היתה במגמת ירידה לאורך השנה. הסיבה, אגב, היא לא מחסור ברעיונות, אלא פשוט תעדוף הזמן שלי לדברים אחרים. פרטים נוספים בעתיד :)

איזה פוסטים היו פופולריים במיוחד? הטבלה הבאה מציגה את חמשת הפוסטים הנצפים ביותר (לפי גוגל אנליטיקס) ואת חמשת הפוסטים המועדפים עלי. מתברר שיש ביניהם חפיפה די גדולה:

תגובות
בסה"כ כתבנו השנה 268 תגובות.

אני מפריד בין תגובות "ערכיות" לתגובות "לא ערכיות", כשמבחינתי תגובה ערכית היא כל תגובה שמוסיפה מידע על הפוסט או תורמת לדיון סביבו. תגובות שרק מספרות לי כמה הקורא נהנה מהפוסט הן לא ערכיות לפי ההגדרה הזו (למרות שאני כמובן נהנה מאוד לקרוא אותן!). לדעתי, התגובות הערכיות הן הסיבה העיקרית לכך שקוראים חוזרים למאמר גם לאחר הקריאה הראשונה.

מי כתב יותר תגובות ערכיות - אני או אתם?

מתברר שבערך אותו הדבר: 72% מהתגובות שלכם ו-70% מהתגובות שלי היו ערכיות. הטבלה הבאה מציגה את חמשת הפוסטים שזכו לתגובות הרבות ביותר, ללא התייחסות לערכיות:

ולסיכום
כשהתחלתי לכתוב את הבלוג, חשבתי שאנסה את זה למשך שנה ואז אחליט אם להמשיך. השנה האחרונה בבלוג היתה מצוינת, ומבחינתי הניסוי הוכתר בהצלחה. תודה לכל הקוראים והמגיבים!

הפוסט הזה נכתב ביום שישי, 27 באפריל 2007, בשעה 23:59, והוא שייך לנושא סטטיסטיקה, אינטרנט. את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ב-RSS 2.0‏. אפשר להגיב על הפוסט כאן בבלוג הזה, או לשלוח טראקבאק מבלוג אחר.‏