דרושה קצרנית עם ידע בתורת המשחקים
מתוך עדותו של אלוף (מיל') עמוס מלכא בפני ועדת וינוגרד:
האמת היא שדוקא טעות הכתיב במונח המקצועי (אמור להיות zero-sum game, ובעברית משחק סכום אפס) לא מעניינת במיוחד.
לעומת זאת, אני חושב שיש משהו פואטי מאוד בבחירה של הקצרנית לרשום sickle (מגל) במקום cycle (מחזור). ועל זה נאמר: a vicious sickle.
שבת, 24 במרץ 2007 בשעה 20:47
שמח לשמוע שיש לפחות מישהו אחד שקורא את הפרטיכלים של זה.
ראשון, 25 במרץ 2007 בשעה 2:02
מה שמצער באמת אינה העובדה שהכתבנית אינה מכירה את המונח
משחק סכום אפס, אלא שראש אמן לשעבר אינו מבין אותו.
השימוש הוא סוג של name dropping אבל מההקשר נחשף שהאיש לא מבין את המושג.
ראשון, 25 במרץ 2007 בשעה 12:04
מסכים עם אבי - שגיאות כתיב הם פינאטס. אמנם מצערות, אבל פינאטס. מה שבאמת מרגיז הוא שאנשים, ובמקרה הזה אנשים שרצוי שיבינו על מה הם מדברים, ולא ישתמשו בניים-דרופינג ללא כיסוי. אפילו אני, שידיעותי בתחום תורת המשחקים קטנות מאוד, רואה את השגיאה הגסה בשימוש במונח.
ראשון, 25 במרץ 2007 בשעה 12:42
צודקים. אם כבר name dropping, היה נכון יותר לומר "… או שבכל המצבים האלה פונקציית התועלת שלנו מקבלת ערך זהה".
ראשון, 01 באפריל 2007 בשעה 4:31
קראתי את זה בתחילת השבוע, וממש לא הבנתי מה זה sickle. לא קורה לי הרבה שאני נתקל במילים שאני לא מבין באנגלית, אז לרגע התחלתי לדאוג… אבל מצד שני, ראש אמ"ן צריך להיות איש חכם, אז באמת יכול להיות שהוא יודע איזה מילה שאני לא מכיר…
שלישי, 03 באפריל 2007 בשעה 13:16
אם כבר פונקצית תועלת אז בינרית ("הכל או כלום")
שבת, 11 באוגוסט 2007 בשעה 8:20
חברה שלי קראה את הדו"ח (מתמחה בכנסת או תירוץ שקר-כלשהו אחר) וביקשה ממני (המומחית מבחינתה לאנגלית) פירוש לקטע הזה (טוב, נו, לעוד כמה, והיו שם עוד שגיאות מביכות.. שכחתי כבר מה הם היו, למרות שצחקתי על זה הרבה זמן).
באמת שתורת המשחקים היא ממני והלאה, אבל אפילו אני ידעתי שזו פשוט טעות, כי הביטוי לא הגיוני ככה, ולא משנה מה הוא מבטא. גם ה cycle, כמובן. ואפילו ניסיתי להסביר לה את הבדיחה אבל אין חוש הומור במדעי המדינה..
והיא (החברה) שלחה מזכר פנימי בכדי שיתקנו את הטעות. יש סיכוי שבדו"ח הסופי זה יתוקן (בזכותי?? זה נחשב שירות לאומי או מילואים?).
ומצד שני.. יש סיכוי שלא יטרחו.
ראשון, 12 באוגוסט 2007 בשעה 15:23
ולחילופין, אהוד ברק עושה שימוש בעדותו במספר מושגים בפסיכולוגיה:
מזהיר מפני hindsight bias כשאנו מנתחים, בדיעבד, את ההחלטות שהתקבלו במהלך המלחמה (עמ' 17 שורה 3, עמ' 33 שורה 12).
מתאר את היחסים בין הדרג המדיני לדרג הצבאי כגשטאלט (עמ' 29 שורה 24) - למרות שבהקשר הזה השימוש בביטוי לא מתאים, לדעתי.
מזכיר פעמיים התניה קלאסית: פעם כשהוא טוען כי היציאה למלחמה בתגובה על חטיפת החיילים לא היתה התגובה האפשרית היחידה מצד ישראל (עמ' 20 שורה 18), ופעם כשהוא טוען כי במהלך היציאה מלבנון לא ניתן היה "ללמד" את הצד השני לפעול בעתיד כרצוננו (עמ' 31 שורה 21).