תגובת מראה:
כשאנו באים להתייחס למעשיו של סטאלין ברוסיה הקומוניסטית, אנו נופלים בטעות הייחוס הבסיסית. סטאלין הגלה כלא והרג את כל האנשים שהתנגדו לדעות מסויימות ואנו מייחסים את התנהגותו לתכונות אופי של רשע תאוות שלטון וכו'. בעוד שכשאנו כולאים ומתעמרים בצרכני מריחואנה, אנו מייחסים התנהגות זו[1] בגלל סיבות "סיטואציוניות", של "שמירה על הסדר הקיים", "שמירה על החברה" וכו'.
תגובת מראה2:
כשאנו מדברים על אדם שמכה את אשתו אנו נופלים בטעות הייחוס. אנו אומרים שהוא היכה אותה כי הוא אלים ועצבני, בעוד שאנו מתרצים אכילת בשר בע"ח במניעים מוסריים ושיקוליים במקום בתכונות אופי.

לדעתי, הרבה אנשים לא יסכימו עם תגובת המראה שלי. הסיבה לאי-ההסכמה היא שכאן טעות הייחוס איננה טעות, במקרה של סטאלין זו נכונות הייחוס הבסיסית. אי אפשר להסביר פעולות בסדר גודל כזה ללא התייחסות לרשע ות. ייתכן מאד שסטאלין עצמו הצדיק את מעשיו בדיוק כפי שאנו מצדיקים כליאת צרכני סמים, אבל בגלל חוסר המוסריות הבולט במעשיו של סטאלין אנו מוכרחים להעמיד את הסיבה של האופי כעיקרית. הרי גם אם באמת היו לו שיקולים תועלתניים, העובדה שהוא השתמש בשיקולים אלו היא בגלל שהוא היה רשע.

[1] שזהה בכל מיני מובנים להתנהגות של סטאלין, הרי לא את כל מתנגדיו הוא הרג, חלק הוא כלא. וגם את כליאת המתנגדים אליו אנו מייחסים לרשע.

אדר: תודה רבה, זה תמיד משמח לשמוע :)

רק רציתי לציין שקראתי את הבלוג שלך מהתחלה עד הסוף, ושהוא אחד המוצדקים ביותר.

כפי שכבר כתבתי, אני מעדיף לא להסיט את הדיון לניתוח פוליטי של המצב במזרח התיכון, ולשאלה האם המצב שנוצר בעקבות חטיפת גלעד שליט נתפס כהזדמנות בעיני חזבאללה. נקודה למחשבה: אם לדעתך לא היה מדובר בניצול הזדמנות, והחטיפה של שני החיילים בגבול הצפון התרחשה באופן מקרי בסמיכות כזו לחטיפה הראשונה - מדובר באמת בצירוף מקרים יוצא דופן.

לגבי התגובה הראשונה שלך: ככל הידוע לי, טעות הייחוס הבסיסית אינה מוגבלת דוקא למצבים בהם ההכרות שלך עם הצד השני היא שטחית (למרות שעל פניו יש בכך הגיון לא מבוטל) - אם אתה מכיר מחקרים שמראים אחרת, אני אשמח לשמוע. בכל מקרה, אפשר להתווכח עד כמה עמוקה ההכרות של האדם הממוצע ברחוב עם ארגון חזבאללה והמניעים שלו.

אבל לא נוצר שום מצב מיוחד בעקבות חטיפתו של גלעד שליט. אם כבר אז היה אמור להיות קשה יותר לחטוף. וגם, לא התיחסת לתגובה הראשונה שלי.

בתגובה לג'ו כלום:

אני מבין את הרצון שלך לשחרר קצת קיטור, אבל הטענות שהעלית בתגובה השניה פשוט לא רלוונטיות לפוסט: הן שוב מחזירות את הדיון לטריטוריה של "מי הטובים ומי הרעים", וכפי שכבר כתבתי - זה לא נראה לי מעניין במיוחד. בכל זאת, אני אגיב לחלק מהטענות שהעלית (אבל אשתדל מאוד לא לדרדר את הדיון לפוליטיקה):

לא השוויתי בין רון ארד לסמיר קונטאר. כן השוויתי בין הרצון של ישראל לראות את הראשון חופשי, לרצון של חזבאללה לראות את השני חופשי. האם סמיר קונטאר הוא רוצח מתועב וישרף בגיהנום, או שאהיד ויסיים את דרכו בגן עדן עם 72 בתולות? אני נוטה מאוד לאופציה הראשונה, אבל זה לא משנה את העובדה שחזבאללה רוצים מאוד לראות אותו חופשי.

לגבי הנקודה השניה: באופן מובהק, המטרה העיקרית של שני הצדדים בעימות (בשלב זה) היא לצבור נקודות לקראת הסדר שיסיים את הלחימה ויקבע את המשך היחסים בין ישראל לחזבאללה (אני כולל כאן גם את נושא ההרתעה ההדדית). אין לי ספק שנסראללה היה רוצה מאוד לראות אותנו נעלמים מכאן, ושגם אנחנו לא נזיל דמעה ביום שבו יקברו אותו - אבל ישראל יודעת שהיא לא מסוגלת להשמיד את חזבאללה עם מטוסים וארטילריה (וגם לא עם חיילים וטנקים), וחזבאללה יודע שהוא לא מסוגל להשמיד את ישראל עם קטיושות וחטיפות. אם יש לך ספק שזו המציאות, אני חושב שאתה חוטא בזלזול חמור באויב שלנו.

לגבי הנקודה האחרונה, אני מפנה אותך לתגובות שלי מה-21 ביולי.

זה נורא מזכיר לי את השיעור על ה"theory of mind" שיש לקופים ולבני אדם מול בעלי חיים אחרים. ההכרה בזה שגם לצד השני יש מוח חושב ומחשבות ורגשות, לפעמים נדמה לי שיש לנו פחות מזה ממה שחושבים.

ועוד כמה דברים שעיצבנו אותי, אם אתה מוכן:
*ובמעבר חד, כמה עובדות יבשות-

בשנת 1994 נחטף מוסטפא דיראני מביתו בלבנון ע“י כוח צה“ל, והובא לישראל. המטרה המוצהרת: השגת מידע או קלף מיקוח שיביא לשחרורו של רון ארד.

לפני שבוע בדיוק נחטפו אלדד רגב ואהוד גולדווסר מגבול הצפון ע“י כוח חיזבאללה, והובאו ללבנון. המטרה המוצהרת: קלף מיקוח שיביא לשחרורם של אסירים לבנונים הכלואים בארץ, ביניהם סמיר קונטאר.*

ההשוואה הזאת קצת חוטאת לאמת, וכשאני אומר "קצת" אני רק נימוסי.
סמיר קונטאר הוא לא רון ארד. רון ארד הוא שבוי מלחמה, כמו דיראני. קונטאר הוא רוצח מורשע. זה ששניהם בכלא זר לא ממש עושה אותם זהים או ברי השוואה. אם היית ממש רוצה להשוות, היית יכול אולי לספר על כל החטופים ההודים שיש לנו, שאיתם אנו לוחצים על הממשלה ההודים לשחרר את כל הישראלים שעצורים על עברות סמים בהודו. כן, אלו.

*בשבוע האחרון עוסק צה“ל בהפגזה מסיבית של דרום לבנון. לפי דיווחים מלבנון, נהרגו עד כה בהפגזות 208 אזרחים לבנונים (נכון לאתמול). המטרה: הפעלת לחץ על ממשלת לבנון (דרך אזרחיה) והשגת יתרון במשא ומתן העתידי.

במקביל עוסק חיזבאללה בהפגזה מסיבית של צפון ישראל. לפי דיווחים מישראל, נהרגו עד כה בהפגזות 13 אזרחים ישראלים (נכון לאתמול). המטרה: הפעלת לחץ על ממשלת ישראל (דרך אזרחיה) והשגת יתרון במשא ומתן העתידי.*

אההמממ, לא. המטרה של החיזבאללה היא לא השגת יתרון במשא ומתן עתידי, כי אין לנו הרבה על מה לדבר, והם גם לא כלכך מבקשים כלום [חוץ מסמיר קונטאר, ש, בו נודה על האמת, הוא תירוץ]. החיזבאללה הוקם כדי לגרש אותנו מדרום לבנון. גורשנו מדרום לבנון. אין שם עוד על מה לדבר.
אז, מה המטרה של החיזבאללה? מי יודע. המטרה המוצהרת שלהם היא לגרום לנפילתה, התפרקותה, ומותה של מדינת ישראל. אני אישית לא ממש חושב שאפשר לעשות את זה בחטיפות, בירי רקטות, ובהעמדת פנים של רשע מג'יימס בונד, אבל אני לא חסן נסראללה. אז נאלץ לקבל את מילתו שזה מה שהוא מתכנן.

*אבל כמובן, אי אפשר להשוות.
הרי הם שונאים אותנו ופועלים מרצונם החופשי, ואילו אנחנו מחוייבים לפעול בגלל המצב.*

קודם כל, הנה אתה משווה, ובצורה לא ממש הוגנת, תוך כדי משחקים שונים ומשונים עם העובדות, עד שאתה מעצב מהם משהו שאתה רוצה להציג.
דבר שני, אפשר להציג את זה הפוך, ולהגיד שאנחנו פועלים מרצוננו החופשי, והם רק מגיבים ומחוייבים לפעול בגלל המצב, אבל אז נאלץ לשאול "איזה מצב?" איזה מצב, ואיזו פעולה של הרצון החופשי שלנו גרמה לחיזבאללה לתקוף, לחטוף וכו'?
הרצון החופשי שלנו, כמו שראיתי אותו עד כו', הוא לבנות צימרים ולשחק במחשב ולהוריד פורנו ולעשות ילדים ולהאבק על התקציב. אין שם הרבה שקשור לחיזבאללה. ועדיין הם תקפו. ככה שאין שם הרבה מצב שהם יכלו להגיב אליו, ואנו נאלצים לקבל את העובדה שהם פעלו מרצונם החופשי, שהם שונאים אותנו, וכו'. מה שמציב אותנו בצד של המגיבים, כי, טוב, הם התחילו, וככה זה עובד - אחד פועל, אחד מגיב.

אבל אף אחד לא מייחס לחיזבאללה רשע מוחלט רק בגלל החטיפה. אנו מייחסים לחיזבאללה את כל מה שאנחנו מייחסים לחיזבאללה בגלל היכרות ארוכת טווח, ובעיקר בגלל התבטאויותיהם של מנהיגיו. טעות היחוס הבסיסית קשורה יותר לדרך בה אנו רואים את עצמנו [וגם יש הבדלה ברורה בין יחוס של כישלונות והצלחות לעצמנו או לגורמים חיצוניים בין אנשים שונים - למעשה, אחד המאפיינים הבולטים של דיכאוניים היא יחוס כישלונות עצמיים רק לגורמים קבועים של האופי], ואיך אנו רואים אנשים חדשים, ואיך אנו יוצרים את הדעה שלנו עליהם [מתעלמים מגורמים סביבתיים ומחליטים שהדרך בה נהג אדם בפעם הראשונה שפגשנו אותו היא אישיותו, וכו']. לנו ולחזבאללה יש היכרות של שנים רבות, ואני לא חושב שאפשר עוד לדבר על טעות היחוס הבסיסית כאן.

ולמגיב שמעלי, מר משתמש אנונימי - אין חיילי חיזבאללה, כי הם לא צבא. כמו שהם לא חתולים, לדוגמה, ולכן אין גורי חיזבאללה. הם לא צבא כי לא מייצגים מדינה ריבונית. מקסימום, אם אתה לא רוצה לקרוא להם מחבלים או טרוריסטים, אתה יכול לקרוא להם ארגון פראמילטריסטי, והם יהיו לוחמי חיזבאללה. אם זה מה שעוזר לך לישון בלילה.

"הכוונה בפוסט אינה להשוות בין חיילי צה“ל למחבלי חזבאללה".
ההבחנה בין חיילי צה"ל לעומת מחבלי החיזבאללה, נופלת באותה קטגוריה של טעות ייחוס.