דיסוננס קוגניטיבי

חבר מהאוניברסיטה התלונן לפני כמה ימים על חוסר הנוחות שכרוכה בהסתובבות עם טלפון סלולרי במסיבות: מבחינת משקל, גם המכשירים המודרניים והקלים ביותר עדיין מורגשים מאוד במכנסיים. מבחינת נפח, כל המכשירים יוצרים בליטה במיקום רגיש מסויים. מצד שני, ברור שאי אפשר להסתובב היום ללא סלולרי (ובמיוחד במסיבות).

גורם מרכזי למשקל ולנפח היא הבטריה, והדרישה לבטריה גדולה כל כך נובעת מהצורך לספק כוח למשדר הסלולרי לאורך זמן. אבל, במסיבה ממוצעת של 500 איש יש בערך 500 בטריות ו-500 משדרים סלולריים - בזבוז אדיר! (אחרי הכל, כמה מתוכם מדברים בכל רגע נתון?)

אז הנה הפתרון-

כל המכשירים הסלולריים המודרניים תומכים בתקן bluetooth, שמאפשר להתקנים חיצוניים להתממשק אליהם בטווחים של עשרות בודדות של מטרים (כך, למשל, פועלות רוב האזניות האלחוטיות לסלולריים). שידור בתקן bluetooth אינו דורש כוח משמעותי, ולכן ההתקנים יכולים להיות קומפקטיים מאוד.

במקום להסתובב עם מכשיר סלולרי שלם, נסתובב עם התקן bluetooth קטן שיתממשק למכשירים הסלולריים של אנשים אחרים מסביבנו. לתוך ההתקן נזין את כרטיס ה-SIM שלנו, כך שכשההתקן שלנו ידבר עם ספק הסלולר (תוך שימוש במכשירים הסלולריים שסביבו כתחנות ממסר) - הספק יוכל לדעת מי אנחנו, לחייב אותנו בהתאם ולהעביר להתקן שלנו שיחות המיועדות אלינו (שוב, תוך שימוש במכשירים הסלולריים שסביבו כתחנות ממסר).

נותרה בעיה אחת: כשאנחנו משתמשים בהתקן אנחנו למעשה משתמשים במשאבים של אנשים שסביבנו, וספציפית "מבזבזים" להם בטריה. מה האינטרס שלהם להשתתף במשחק הזה?

גם זו בעיה פתירה: כל בעל מכשיר סלולרי יוכל לבחור האם לממסר תקשורת של משתמשי ההתקן, ותמורת איזה מחיר (לדוגמא: בעל מכשיר סלולרי יוכל לקבוע שהוא מאפשר מימסור של מידע דרכו תמורת 50 אגורות לדקה). התקן ה-bluetooth שלנו ידע לזהות מכשירים בסביבתו שניתן להתממסר דרכם ולבחור אוטומטית את הזול מביניהם, כך שבאופן טבעי שימוש בהתקן יהיה מעט יקר יותר משימוש במכשיר הסלולרי הכבד והמסורבל. החיוב והזיכוי יתבצעו כמובן ברמת ספק הסלולר, שמכיר את כלל המשתמשים (לפי כרטיסי ה-SIM שלהם).

המשמעות היא שעצם היותך באירוע רב משתתפים עם מכשיר סלולרי מהסוג הנוכחי (ז"א כזה עם משדר סלולרי ובטריה כבדה) - תכניס לך כסף. תוצר לואי סביר יהיה הופעת "תחנות חמות" קבועות שישכירו שירותי מימסור תמורת סכומים נמוכים, אולי אפילו מטעם ספקי הסלולר עצמם. מכשירים סלולריים מהסוג הקיים היום יהיו שימושיים רק באיזורים שאינם הומי אדם.

ובעתיד הרחוק יותר? סביר שבסופו של דבר נדבר דרך תחנות חמות של אינטרנט (אני חוזה הופעת מכשירי skype "סלולריים" בטווח זמן של שנים בודדות).

הרעיון כולו מצלצל מוכר? זה לא מקרה. זה היישום הבסיסי של רשת "עמית לעמית" (peer2peer) לעולם הסלולר, בדומה ל-emule בעולם שיתוף הקבצים או skype בעולם ה-voip.

ובשורה התחתונה: יש פתרון לבעיית המכנסיים הכבדים במסיבות, הוא פשוט דורש אירגון מחדש של עולם הסלולר.

דיווחים מהימים האחרונים טוענים שספאמרים הצליחו לשים את ידם על רשימת כתובות האימייל ה"מוגנות" של בלו סקיוריטי (Blue Security), חברה ישראלית המפתחת רשת אקטיבית למלחמה בספאם. בשלב זה יש כבר אישור רשמי להפצצה כבדה של חברי הרשת בספאם ובאיומים.

ב-11.4.2006 (לפני כ-3 שבועות) התפרסם בבלוג של בלו סקיוריטי מאמר שכותרתו "על סיבתיות" (On Causality), שהגיב לתלונות של חברי הרשת שכמות הספאם שלהם עלתה. הטענה העיקרית של המאמר היתה שלא ניתן לנתח תופעה סטטיסטית רחבה תוך התייחסות למקרים ספציפיים, ושבסה"כ כמות הספאם הממוצעת של משתמשי הרשת ירדה.

המאמר גם התייחס לאפשרות שספאמרים ינסו לתקוף את חברי הרשת, וטען כי-

1. לספאמרים אין אפשרות להשיג את כתובות האימייל של משתמשי הרשת (או לפחות כתובות שאין להם כבר).
2. ספאמרים לא יכולים לבצע תקיפת מילון כנגד רשימת הכתובות, כיוון שתקיפה כזו תגרום לייצור אוטומטי של מספר רב של כתובות דמה.
3. לספאמרים אין אינטרס כלכלי לשלוח ספאם לחברי הרשת, כיוון שלא ירוויחו מכך דבר (חברי הרשת בהגדרה לא מעוניינים לקנות מוצרים שפורסמו בספאם).

קראתי בזמנו את המאמר, ושלחתי את התגובה הבאה (מובאת כאן בתרגום חופשי לעברית):

1. ספאמרים יכולים לדעת בקלות מי מבין הכתובות שכבר בידיהם רשומה לבלו סקיוריטי, וזו בעיה בפני עצמה.
2. ספאמרים יכולים לבצע תקיפות מילון על רשימת הכתובות: הרשימה ניתנת להורדה בפורמט פומבי (קוד פתוח), ולכן ספאמרים יכולים להוריד את הרשימה ולתקוף אותה בעזרת תוכנה משלהם. במקרה כזה, כל אמצעי הגנה שנכתב ע"י בלו סקיוריטי לא יהיה יעיל, כיוון שהקוד שלהם לא ירוץ בכלל.
3. "אין אינטרס כלכלי לשלוח ספאם לחברי הרשת" - אם ספאמרים אכן מפחדים מהרשת הם עלולים לבחור להקריב רווחים בטווח הקרוב כדי למקסם את הרווחים שלהם בטווח הרחוק (ז"א: לשלוח ספאם דוקא לחברי בלו-סקיוריטי כדי להנמיך את המוראל שלהם ולגרום להם בסופו של דבר לעזוב את הרשת). בנוסף, אדם שנדחק אל הקיר לא מגיב תמיד בצורה רציונלית, וקשה לחזות מה יעשו הספאמרים אם ירגישו מאויימים באמת ע"י הרשת של בלו סקיוריטי.

אם בלו סקיוריטי מעוניינת לקבל את אמון הקהילה שהרעיון עליו היא מבוססת אכן עובד, עליה לעשות דבר אחד פשוט: להפוך את סטטיסטיקות הספאם של כתובות הדמה שלהם לפומביות. ז"א, שהסטטיסטיקות יהיו נגישות אונליין בכל רגע נתון, ולא רק במקרים הבודדים שבהם ניתן לראות ירידה מקרית בספאם (ו-PR מורה לפרסם אותן).

כשזה יקרה, אהיה הראשון שיצטרף לרשת. עד אז, הרשת כולה אינה אלא אחיזת עיניים.

הערת הבהרה: "כתובות דמה" הן כתובות אימייל פיקטיביות הרשומות לרשת של בלו סקיוריטי ומנוטרות ע"י החברה. בלו סקיוריטי עושה בהן שימוש פנימי כבמדגם סטטיסטי, כדי לבדוק האם כמות הספאם המתקבל ברשת עלתה או ירדה.

התגובה לא פורסמה מעולם (בלו סקיוריטי בוחרים לפרסם תגובות באופן סלקטיבי מאוד), אבל שלושה שבועות אח"כ נראה שחלקים מרכזיים ממנה כבר התגשמו.