ניתוח מעניין, אבל יש לי כמה דברים להוסיף:
במציאות, כמו ברוב המודלים, ההתפלגות של תשואות המניות היא לא בינארית עם 50% עלייה ו 50% ירידה, ולמעשה ניתן להרכיב אסטרטגיית השקעה שתרוויח קצת בהסתברות גבוהה, אולם אם היא תפסיד - ההפסד יהיה גדול, כך שבתוחלת ההשקעה לא יותר משתלמת מאשר השקעות אחרות.
השקעה כזאת נמצאה נפוצה אצל מנהלי קרנות, בעיקר קרנות גידור, וההגיון ברור - אם מצליחים להשיג תשואה גבוהה מהשוק אז הקרן גדלה וגדלה, ההכנסות לקרן שבדרך כלל מחושבות כאחוז מהמחזור גדלים והרווחים גדלים בקצב עוד יותר גבוה, כי ההוצאות על קרן של 500 מליון דומות להוצאות של קרן של 50 מליון.
לכאורה לא סביר שבתי השקעה גדולים ינהלו קרנות רבות, כי הרי עקרון הפיזור מאד חשוב ללקוחות, אבל אם נחשוב על פתיחת קרן כאופציה בידי בעלי בית ההשקעות אז ניתן לראות שהאופציה הזאת יכולה להיות מאד משתלמת… אם היא נכשלת אז סוגרים את הקרן, אבל אם הקרן מצליחה כמה שנים בודדות אזי היא גורם משיכה להשקעות רבות ולרווחים גדולים לבית ההשקעה.
מה עושים עם הידע הזה? דוקא יש כמה שימושים… אולי בהמשך

מזכיר לי מאוד קטע מתוך foundation’s triumph (אזהרת ספויילר!)
(הספר הוא השלישי מתוך טרילוגיית המשך לספרי המוסד של אסימוב שנכתבה ע"י 3 סופרים לאחר מותו)
ב"פאתי המוסד" של אסימוב מתואר "אדם שלא יכול לטעות" שעל פי החלטה שלו נקבע בסוף הספר גורל המין האנושי.
דאניל, הגיבור הראשי, מסביר כיצד ייצור איש כזה בעתיד (מדובר בprequel)
בציטוט חופשי: "אני אתחזק pool של מיליוני אנשים, מלידתם, ואכווין אותם להחלטות חשובות וציבוריות (דהיינו, חשופות). לאט לאט יתנפו לי האנשים מבחינה סטטיסטית, על פי הטעויות שהם עושים, אבל בסוף, מבחינה סטטיסטית, יישאר לי לפחות אחד שלא טעה אף פעם. בן אדם כזה יהנה מאהדה ציבורית ויכולת ניבוי מיתית לכאורה."
וכך אכן קורה. כמעט אחד לאחד כמו עם האימיילים. :>

קראתי לפני כמה שנים כתבה על אנליסטים והמלצותיהם באותה הרוח -
אם תבקש מכל האנליסטים לפרסם 10 המלצות על 10 חברות בורסאיות, ותזרוק לכלא כל מי שטעה, תישאר קרוב לוודאי עם כמה אנליסטים שצדקו בכל התחזיות שלהם. בעולם שבו לא מוציאים להורג אנליסיטים וגם לא זורקים אותם לכלא, כולם
קוראים להם גורואים ומאמינים לכל שטות שהם יגידו, עד שהם באים עם רצף מכובד לא פחות של כשלונות.
הדוגמא הספציפית שלך המתייחסת לקרנות נאמנות אינה יכולה להתרחש בעולם האמיתי, משום
שבכל תחום מוגדר פועל (בארץ) מספר יחסית מצומצם של קרנות, ולכן הכללים הסטיסטיים אינם ישימים במלואם. יש כמה גורמים אחרים שיעזרו לקרן נאמנות להציג תשואה יפה שאין מאחוריה הרבה (שיווק מאסיבי שמשפיע על השוק עצמו, היכולת של קרן קטנה לבצע פעולות שקרן גדולה לא יכולה לבצע)
אגב, זה הזמן לקנות זהב!

עוד משהו לגבי ההונאה הנ"ל:
אם מישהו היה מסוגל לנבא, בדיוק של 100 אחוז או קרוב לזה, ארועים כאלה בשוק ההון - הוא לא היה מספר לאף אחד, אלא נהנה לבד.
נגיד שאני בטוח במאה אחוז שמניית טבע תעלה ב-5 אחוז תוך שבוע מהיום. אני אקח הלוואות בכמה עשרות אלפי שקלים ואשקיע אותם במנייה. השקעתי 50 אלף? הרווחתי 2500 תוך שבוע. עם הזמן אני צובר עוד ועוד כסף, ויכול להשקיע עוד ועוד…

בקיצור, אם מישהו מודיע לי שהוא מסוגל לחזות במדויק תנועות בבורסה - אבל מנסה למכור לי את הנבואות במקום להשתמש בהן בעצמו - אני לא מאמין לו. שלא לדבר על זה שמודל כזה פשוט לא יכול להיות קיים.

נועם.

נראה לי שאתה טועה לגבי מתן עדיפות לקרנות שמצליחות לאורך זמן, זה מזכיר את אפקט היד החמה (כמו שרבנו פיני גרשון אוהב לטעות ולהגיד "הם קלעו באחוזים מטורפים במחצית הראשונה והיה ברור שהם יחזרו לממוצע בשניה")

מה שנחוץ הוא מחקר על הקורלציה בין ההישגים של קרן נאמנות בטווח שנים מסוים והישגיה בשנה שאחריו.

כמו כן בעולם האמיתי הדברים מסתבכים עוד יותר מאחר שאנשים שאחראיים על מדיניות השקעה באים והולכים, חוקים משתנים וכן הלאה. ולכן, למרות השם, אין בהכרח זהות בין הקרן לפני 5 שנים והיום.