דיסוננס קוגניטיבי

חבר מהאוניברסיטה התלונן לפני כמה ימים על חוסר הנוחות שכרוכה בהסתובבות עם טלפון סלולרי במסיבות: מבחינת משקל, גם המכשירים המודרניים והקלים ביותר עדיין מורגשים מאוד במכנסיים. מבחינת נפח, כל המכשירים יוצרים בליטה במיקום רגיש מסויים. מצד שני, ברור שאי אפשר להסתובב היום ללא סלולרי (ובמיוחד במסיבות).

גורם מרכזי למשקל ולנפח היא הבטריה, והדרישה לבטריה גדולה כל כך נובעת מהצורך לספק כוח למשדר הסלולרי לאורך זמן. אבל, במסיבה ממוצעת של 500 איש יש בערך 500 בטריות ו-500 משדרים סלולריים - בזבוז אדיר! (אחרי הכל, כמה מתוכם מדברים בכל רגע נתון?)

אז הנה הפתרון-

כל המכשירים הסלולריים המודרניים תומכים בתקן bluetooth, שמאפשר להתקנים חיצוניים להתממשק אליהם בטווחים של עשרות בודדות של מטרים (כך, למשל, פועלות רוב האזניות האלחוטיות לסלולריים). שידור בתקן bluetooth אינו דורש כוח משמעותי, ולכן ההתקנים יכולים להיות קומפקטיים מאוד.

במקום להסתובב עם מכשיר סלולרי שלם, נסתובב עם התקן bluetooth קטן שיתממשק למכשירים הסלולריים של אנשים אחרים מסביבנו. לתוך ההתקן נזין את כרטיס ה-SIM שלנו, כך שכשההתקן שלנו ידבר עם ספק הסלולר (תוך שימוש במכשירים הסלולריים שסביבו כתחנות ממסר) - הספק יוכל לדעת מי אנחנו, לחייב אותנו בהתאם ולהעביר להתקן שלנו שיחות המיועדות אלינו (שוב, תוך שימוש במכשירים הסלולריים שסביבו כתחנות ממסר).

נותרה בעיה אחת: כשאנחנו משתמשים בהתקן אנחנו למעשה משתמשים במשאבים של אנשים שסביבנו, וספציפית "מבזבזים" להם בטריה. מה האינטרס שלהם להשתתף במשחק הזה?

גם זו בעיה פתירה: כל בעל מכשיר סלולרי יוכל לבחור האם לממסר תקשורת של משתמשי ההתקן, ותמורת איזה מחיר (לדוגמא: בעל מכשיר סלולרי יוכל לקבוע שהוא מאפשר מימסור של מידע דרכו תמורת 50 אגורות לדקה). התקן ה-bluetooth שלנו ידע לזהות מכשירים בסביבתו שניתן להתממסר דרכם ולבחור אוטומטית את הזול מביניהם, כך שבאופן טבעי שימוש בהתקן יהיה מעט יקר יותר משימוש במכשיר הסלולרי הכבד והמסורבל. החיוב והזיכוי יתבצעו כמובן ברמת ספק הסלולר, שמכיר את כלל המשתמשים (לפי כרטיסי ה-SIM שלהם).

המשמעות היא שעצם היותך באירוע רב משתתפים עם מכשיר סלולרי מהסוג הנוכחי (ז"א כזה עם משדר סלולרי ובטריה כבדה) - תכניס לך כסף. תוצר לואי סביר יהיה הופעת "תחנות חמות" קבועות שישכירו שירותי מימסור תמורת סכומים נמוכים, אולי אפילו מטעם ספקי הסלולר עצמם. מכשירים סלולריים מהסוג הקיים היום יהיו שימושיים רק באיזורים שאינם הומי אדם.

ובעתיד הרחוק יותר? סביר שבסופו של דבר נדבר דרך תחנות חמות של אינטרנט (אני חוזה הופעת מכשירי skype "סלולריים" בטווח זמן של שנים בודדות).

הרעיון כולו מצלצל מוכר? זה לא מקרה. זה היישום הבסיסי של רשת "עמית לעמית" (peer2peer) לעולם הסלולר, בדומה ל-emule בעולם שיתוף הקבצים או skype בעולם ה-voip.

ובשורה התחתונה: יש פתרון לבעיית המכנסיים הכבדים במסיבות, הוא פשוט דורש אירגון מחדש של עולם הסלולר.

הפוסט הזה נכתב ביום רביעי, 03 במאי 2006, בשעה 20:22, והוא שייך לנושא סלולר, אינטרנט. את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ב-RSS 2.0‏. אפשר להגיב על הפוסט כאן בבלוג הזה, או לשלוח טראקבאק מבלוג אחר.‏